הבנת היהדות החסידית (חסידות) דורשת בחינה של מסורת דתית בעלת היסטוריה וחוויה חברתית ספציפיים. תנועה בתוך היהדות האורתודוקסית המדגישה תפילה, שמחה דתית, מיסטיקה והנהגת שושלת רבנית; ישנן קהילות חסידיות רבות בעלות מסורות נפרדות. מקורות גיאוגרפיים ותאריך מוצא: תנועה יהודית מיסטית וקהילתית במזרח אירופה של המאה ה-18. סביבה גיאוגרפית: אירופה, פודוליה ומזרח אירופה; ירושלים ומרכזים היסטוריים של הלבנט; מקורות היסטוריים רב-שלביים. ישראל בן אליעזר, המכונה בעל שם טוב, היה הדמות המרכזית בהקמת התנועה.

אמונות ותיאולוגיה. נוכחותו של אלוהים בחיי היומיום, כוונה בתפילה וחשיבות הקשר בין הרב לקהילה הן נושאים נפוצים; תורות אינן זהות בין שושלות שונות. בנוגע לאלוהים או למציאות הקדושה, האל האחד; למסורת היהודית מגוון צורות של תאולוגיה ופרשנות. זוהי הקדמה כללית; לבתי ספר ולקהילות עשויות להיות ניסוחים שונים.

דמויות וטקסים קדושות. דמויות חשובות בנרטיבים של מסורת זו כוללות: אברהם, יצחק, יעקב, משה ונביאי ישראל; מורים רבניים במסורות מאוחרות יותר. מנהגים וטקסים נפוצים: שבת, תפילה, קריאת התורה, ארוחות פולחניות וטקסי מחזור חיים עם הבדלים ענפיים. מקומות פולחן או התכנסות: בית כנסת, בית דת ובית ספר; לכותל המערבי בירושלים יש מקום היסטורי מיוחד.

טקסטים, אתיקה ואירועים. מקורות וחוקים חשובים: תורה, תלמוד והלכה במסורות רבניות; היקף החובה משתנה בתנועות חדשות. אירועים וימים דתיים: שבת, פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפור וסוכות; אופן קיום החג משתנה. מנהיגים או מוסדות דתיים: רבנים, רבנים ומועצות קהילות; אין מבנה אוניברסלי אחד.

היקף וגיוון פנימי. למסורת יש מאמינים וקהילות בישראל ובקהילות יהודיות מפוזרות באירופה, צפון אמריקה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון ובמקומות אחרים. שפותיה הדתיות או המקראיות כוללות עברית וארמית בטקסטים ובטקסים; יידיש, לדינו ושפות עממיות. אין לצמצם גיוון היסטורי, מקומי ותוך-דתי לנרטיב יחיד.

ערך זה מיועד למטרות היסטוריות והשוואתיות. בנוגע לענפים, לתאריכים השנויים במחלוקת ולמתן שמות לקהילות, יש לקחת בחשבון את דעותיהם של המאמינים עצמם ואת מקורות מיוחדים של אותה מסורת. כותרת הקלד את הערך: תנועה.

לשם מסורת זו עשויים להיות מספר צורות בשפות ובתקופות שונות. השם המקומי המתועד בקובץ זה הוא "חסדות · חסידות" וכינויו הפרסי הוא "יהודית האסידית". השימוש בשמות אלה בתוך הקהילה אינו תמיד זהה, ולפעמים השם החיצוני, השם האקדמי או השם שנבחר על ידי חסידיהם שונים. מסיבה זו, כותרת דף זה היא מדריך חיפוש וזיהוי ואינה קובעת לבדה את גבולות הזהות של כל חסידיהם.

כדי להבין את זמן המקור, יש להבחין בין נרטיב דתי, היסטוריה מוסדית ותיארוך מחקרי. בקובץ זה, התקופה ההיסטורית או ההסבר מתועדים כדלקמן: תנועה מיסטית וקהילה יהודית במזרח אירופה, המאה ה-18. השנה שניתנה עבור ציר הזמן היא רק אינדיקציה משוערת לסדר, ואם המקורות שונים, הטקסט התיאורי קודם למספר. היווצרותן של מסורות רבות הייתה הדרגתית; לכן, יום אחד, עיר אחד או אדם אחד לא תמיד יכולים להיחשב כתחילתה הסופית של כולן.

העברת הידע הדתי במסורת זו מתבצעת באמצעות טקסט, הוראה, זיכרון בעל פה, או שילוב של אלה. המקורות והכללים המצוטטים במידע לערך זה כוללים: תורה, תלמוד והלכה במסורות רבניות; היקף הדרישה משתנה בתנועות חדשות יותר. שפות הקשורות ללימוד וטקסים כוללות גם עברית וארמית בטקסטים ובטקסים; יידיש, לדינו ושפות מקומיות. גרסאות, תרגומים ופרשנויות של טקסטים עשויים להשתנות בתקופות ובקהילות שונות; כתוצאה מכך, שם הספר או השפה לבדו אינו מעיד על כך שכל המאמינים חולקים את אותה הבנה או שיטת לימוד.

בחיי היומיום, התורות יכולות לבוא לידי ביטוי בפולחן, במשפחה, בחינוך, ביחסים חברתיים ובהחלטות מוסריות. הצורות הידועות של פרקטיקות דתיות במקרה זה הן: שבת, תפילה, לימוד תורה, סעודות פולחניות וטקסי מחזור חיים, עם וריאציות ספציפיות לענף. חלק מהמנהגים הללו הם פומביים, בעוד שאחרים מבוצעים רק בנסיבות, זמנים או התכנסויות מסוימים. רמת ההשתתפות של המאמינים משתנה גם היא: אדם אחד עשוי לבצע טקסים באופן קבוע, בעוד שאחר עשוי להיות מזוהה יותר עם המורשת התרבותית או הקהילתית של אותה מסורת.

מקומות פולחן וקהילה מייצגים את הזיכרון ההיסטורי והקשר המקומי של כל קהילה. במסורת זו, אתרים או מרחבים פולחניים מוכרים כוללים את בית הכנסת, הבית ובית הספר הדתי; לכותל המערבי בירושלים מקום היסטורי מיוחד. לא כל המרחבים הללו הם בהכרח מבני מקדש או כנסייה רשמיים; בתים, מרחבים פתוחים, מקדשים מקומיים ואתרי טבע יכולים גם הם למלא תפקיד חשוב. חשיבותו ונגישותו של כל אתר תלויות בנרטיב ובנורמות המקומיות של אותה קהילה, ואין להכליל דוגמה אחת לכל האזורים.

לוח השנה הדתי מקשר לעתים קרובות בין היסטוריה, טבע וחיי קהילה. החגים הרשומים למסורת זו כוללים שבת, פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפור וסוכות; אופן השמירה משתנה. מועד ואופן השמירה עשויים להשתנות בהתאם ללוח השנה הירחי או השמשי, לאזור גיאוגרפי, לענף ולמסורת המשפחתית. ישנם ימים הקשורים לפולחן או צום, בעוד שאחרים הם אירועים להתכנסות, לזכרם או לשירות קהילתי; יש לקרוא את משמעותו של כל חג בהקשר של אותה מסורת וקהילה.

מבנה המנהיגות הדתית וקבלת ההחלטות הוא גם חלק מזהותה של מסורת. במקרה זה, התפקידים המוכרים מתוארים כדלקמן: רבנים, רבנים ומועצות קהילתיות; אין מבנה עולמי אחד. סמכות יכולה להיות מחולקת בין מנהיגים מקומיים, מורים, גופים נבחרים, משפחות דתיות או טקסטים סמכותיים. בדתות רבות, אין ארגון מרכזי אחד ומספר מרכזים סמכותיים פועלים בו זמנית; לכן, תואר של סמכות או מוסד אינו בהכרח אומר שהוא מייצג את כל המאמינים ברחבי העולם.

ההיקף הגיאוגרפי של דת השתנה הן מבחינה היסטורית והן כיום. ישנן קהילות הקשורות ליהדות החסידית בישראל וקהילות יהודיות מפוזרות באירופה, צפון אמריקה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון ובמקומות אחרים, ועברית וארמית משמשות בטקסטים ובטקסים; יידיש, לדינו ושפות מקומיות משמשות בטקסטים, בהוראה או בשיחות יומיומיות עבור חלק מהאנשים. הגירה, סחר, חינוך, גבולות פוליטיים משתנים וקשר בין-דורי השפיעו כולם על צורות מקומיות של פרקטיקה דתית. כתוצאה מכך, החוויה של חסיד במדינה אחת עשויה להיות שונה באופן ניכר מזו של חסידי אותה מסורת באזור אחר.

הסיווג של ערך זה הוא "תנועה" והוא משמש למטרות קטלוג. תווית זו אינה מהווה שיפוט לגבי האותנטיות, הערך או העליונות של קבוצה כלשהי. הגבולות בין דת, זרם, תנועה ומסורת תרבותית אינם תמיד ברורים במחקר ובזיהוי עצמי קהילתי; במיוחד במסורות בעלות ענפים מרובים או שזורות במסורות שכנות. השדות בדף זה מספקים מידע בסיסי הניתן לחיפוש ואינם מיועדים להחליף נרטיבים מקומיים או שיחות עם עוקבים.

בבחינת אמונותיה של כל קהילה, יש לקחת בחשבון גם את ההבדל בין הטקסט הרשמי לבין המנהגים בפועל של העם. נוכחותו של אלוהים בחיי היומיום, כוונת הפולחן וחשיבות הקשר בין הרב לקהילה הם נושאים נפוצים; תורות אינן זהות בין שושלות שונות. זוהי הקדמה קצרה; בני משפחה, שושלת או קהילה עשויים להיות שונים בפרשנות, במידת הדבקות או בסדר העדיפויות של ערכים. הבדלים כאלה הם תופעה נורמלית בהיסטוריה של הדתות ואין לפרש אותם כסתירות פשוטות או כחוסר זהות משותפת. להבנה מדויקת יותר, יש למדוד כל טענה מול ההיסטוריה, השפה וההקשר החברתי של אותה קהילה.

מבוא זה מבחינה במכוון בין מידע מתועד היטב לבין נושאים בעלי נרטיבים שונים. הסעיפים העוסקים במייסד או בדמות המרכזית קובעים: ישראל בן אליעזר, המכונה בעל שמטוף, היה הדמות המרכזית בתחילת התנועה. אם למסורת אין מייסד אחד, אין זה אומר שהיא חסרת חשיבות; דתות רבות צמחו מהתפתחות רב-דורית וממסורת משפחתית ומקומית. כמו כן, המספרים בטבלה ההיסטורית הם למטרות סדר ואינם טוענים לקבוע באופן סופי תאריך שנוי במחלוקת.

כדי להשלים את המחקר, ניתן להתייחס בו זמנית לכתבים תוך-דתיים, מחקר אקדמי והיסטוריה חברתית, ולהעריך את ההבדלים במטרת כל מקור. הכותרות הקשורות לטקסט ולזיכרון של קהילה זו ברשומה הנוכחית הן: תורה, תלמוד והלכה במסורות רבניות; היקף החובה משתנה בתנועות חדשות. יחד עם זאת, יש לראות גם מסורת שבעל פה, יצירות היסטוריות ונקודות המבט של קבוצות שונות. שום סיכום כללי אינו יכול לכסות את כל החוויות האישיות; דף זה הוא נקודת התחלה להבנה, אינו תחליף למקורות מיוחדים או לדברי המאמינים עצמם.